איימי טונסינג / Getty Images
בכל יום רביעי בתרבויות אבודות: מורשת חייםפודקאסט,המארח עלישה פראקש, מנהלת העריכה המשותפת של Travel + Leisure, חוקרת זהות תרבותית ייחודית ברחבי העולם ומשתפת כיצד תוכל ללמוד עליה יותר גם בנסיעות שלך.
אולי שמעתם על אי הפסחא. אולי אפילו ראיתם תמונות של פסלי האבן הענקיים האלה, הידועים בשם מואי, שבוהים בצורה סטואית למרחקים. אבל מה שאתה אולי לא יודע על המקום הזה הוא ששמו הנכון הוא בכלל לא אי הפסחא. זה ראפה נוי, אותו שם של האנשים שכבר מזמן קראו לאי בית.
"אם הייתי מתאר למישהו את תרבות הראפה נוי, הייתי אומר שאנחנו באים מקבוצה עתיקה של אנשים שחיו באוקיינוס השקט. כשאתה מסתכל על מפת העולם, אתה רואה את כל המוני האדמה האלה, את כל היבשות הגדולות האלה, נכון? צפון אמריקה, דרום אמריקה, אפריקה, כל זה, אבל אנשים לא רואים באוקיינוס השקט, במובן מסוים, המקום שבו אנשים יחיו", משתף סרג'יו מאטו ראפו, יוצר סרטים דוקומנטריים מראפה נוי. "בדרך כלל, מפה חותכת את האוקיינוס השקט לשניים, והיבשת שלנו, העולם שלנו עבור פולינזים, הוא האוקיינוס השקט. יש אלפי איים בחלל הכחול הגדול הזה שהיה ביתם של אבותיי. אז הייתי מתחיל שם כי אני חושב שמה שמייחד את רפא נוי הוא מה שמייחד את תושבי האי".
וכפי שמטאו ראפו מסביר, הקבוצה הייחודית הזו הייתה כאן הרבה לפני ששם ביתם שונה בלעדיהם.
"חוקר הולנדי מוקדם, 1722, 'מגלה מחדש', אני אגיד, ראפה נוי. זה ביום ראשון של חג הפסחא. אז הוא אומר, 'היי, אנחנו נקרא לזה אי הפסחא'. ואז השם קצת נדבק, אבל הקהילה שלנו שגשגה ויצרה לפני הגעתו. והמשיך לעשות זאת הרבה אחרי", הוא אומר. "אבל החוט הזה של הבנה של מאיפה אנחנו באים ומה חשוב, סדר העדיפויות שלנו עדיין שם. אנחנו פשוט לא לובשים יותר מגבונים. בערך החלפנו את אלה בג'ינס כחולים כי אולי הם קצת יותר פרקטיים עכשיו."
באשר לאותם ראשים מפורסמים, Mata'u Rapu מוסיף כי ה-Rapa Nui ידועים כ"כת אבות", הסוגדת למבוגרים ולאבותיהם על פני כל דבר אחר. "התרבות שלנו מלמדת אותנו שאנחנו לומדים ומכבדים אותם זקנים, ולכן זו המשמעות של המואי, זו הסיבה שהמואי נבנו, זו הסיבה שהם הוצבו מול הכפרים שלנו בימי קדם."
אבל איך הם הגיעו לשם מלכתחילה? לדברי קרל ליפו, פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בינגהמטון באפסטייט ניו יורק (ששלוהעבודה כוללת בעצם הליכה עם ראש מואי ברחוב), הכל הודות לכמה כישורי מתמטיקה מרשימים מאוד.
"אחד הדברים שאנו מזלזלים בו הוא העובדה שאנשים בעבר היו חכמים כמונו", אומר ליפו. "הם ידעו על מרכז המסה והיו מנצלים אותו, למשל, התכונות הפיזיקליות של הסלע. וכך, אם אתה משתמש במרכז המסה, אתה יכול לנענע ולהטות דברים בלי הרבה מאמץ. עכשיו, אם היינו צריכים להזיז פסל ענק, היינו מקבלים מנוף ענק, מרימים אותו ומזיזים אותו. בלי הדברים האלה, הייתם מתנסים בכמה דרכים שאפשר לעשות את זה ומנסים למצוא את הדרך הקלה ביותר שאפשר. ובאמת, זה מה שאנשים בעבר עשו, וכך הם השיגו כמה מהדברים המדהימים האלה". חשוב לציין, הוא מוסיף, "זה לא היה בגלל שזה היה חייזרים בחלל. רק שהם היו טובים בזה. הם הבינו את זה, והאתגר עבורנו הוא להבין איך הם עשו את זה. וכאן אנחנו יכולים ללמוד הרבה מעברנו".
כדי ללמוד עוד על ה-Rapa Nui, האזינו לשיחה של Prakash עם אורחיםסרג'יו מאטו ראפוופרופסור קרל ליפובתרבויות אבודות: מורשת חיים, זמין בפודקאסטים של אפל,Spotify,אמזון מיוזיק, ובכל מקום זמינים פודקאסטים.
הערת העורך: אנא זכור שתמליל זה אינו עובר את תהליך העריכה הסטנדרטי שלנו ועלול להכיל אי דיוקים ושגיאות דקדוקיות.