במהלך השנה וחצי האחרונות, הילדים שלי נכנסו לשלב שאני אוהב לקרוא לו "הכל דינוזאור, כל הזמן".טירנוזאוריםלעקוב אחר המדרגות שלנו והחלומות שלנו. זו לא האובססיה הגרועה ביותר - אם אני כנה, האהבה שלי למינים פרהיסטוריים לעולם לא תיכחד לחלוטין. אז כשקראתי שאפשר לקחת את המשפחה שלך לאתר חפירות אמיתי כדי לחפור עצמות דינוזאורים אמיתיות, הלב שלי קפץ.
בקיץ שעבר, בעלי טיילור ושני ילדינו מצאו את עצמנו בבינום,מונטנה, עיירה מצמוץ ותתגעגע אליה 50 קילומטרים דרומית מזרחית להפארק הלאומי גליישר. נרשמנו לחפירה עם מרכז הדינוזאורים של מונטנה, שבו צוות הבעל והאישה קורי וסטיה קאברדל שואפים לחבר את הציבור עם מדע הדינוזאורים, ולגייס משתתפים בשלושה אתרי חפירה פעילים בחזית הרי הרוקי העשירה במאובנים. המרכז, שהוקם ב-1995 על ידי הפלאונטולוג דייב טרקסלר (הוא הולך לפי טרקס) יש אווירה ביתית ופסל מתכת ענק של daspletosaurus בשם ראסטי בחזית. זה גם בסיס למחקר פעיל: הוא מציג עצמות שנמצאו בקרבת מקום ומחזיק מעבדה מאחור. כשביקרנו, ביצי דינוזאורים שנחשפו לאחרונה הוצגו, ממתינות למחקר נוסף.
לאחר שהזמנו את הסיור שלנו, קאברדל אמר לנו שהוא התבקש לאחרונה לעזור בחפירת ממצא גדול על קרקע פרטית בקרבת מקום. היינו מצטרפים אליו לחשוף את מה שעשוי להיות הדרוזאור - אוכל עשב ברווז מתקופת הקרטיקון - ובסמוך לזה, הטורף שלו, טירנוזאור. ההתרגשות במכונית הייתה עזה. "האם נשתמש במכושים?" שאל בני בן ה-10, בנט. "מה אם נמצא טירנוזאור שלם?" אמלין, אחותו בת השש, תהתה בקול.
במטה המרכז, המדריך שלנו, פטריק ווילסון, Ph.D. סטודנט לגיאולוגיה, הוביל אותנו לתוך פרבר שברולט מאובק ומרעיש. הרגשתי כאילו נכנסנו לסרט של אינדיאנה ג'ונס, במיוחד כשהוא מסר לנו כלאחר יד את השרידים המאובנים של דיונון פרהיסטורי לשקול. הנוף בחוץ היה מהמם: בצל הטווח שן מסור, אדמות דשא התנפחו בגלים לא אחידים. וילסון ציין שאנחנו, למעשה, נוסעים על פני קרקעית ים עתיקה. "איחרת רק ב-75 מיליון שנה לחופשת חוף", אמר בצחוק. נסענו במורד מספר דרכי עפר עד שהגענו לבלוף תלול המשקיף על אבן סלעית, שם פגשנו את Coverdell ועוד כמה חופרים ליד אתר חפירה עם רשת. "זה מדהים!" אמר בנט כשיצא מהמכונית.
הבטתי בחזזית הבהירה ובפריחה הסגולה, המוקסמת לא רק מהעצם אלא גם מתפקידה באירוח החיים בערבה 75 מיליון שנים מאוחר יותר. האדמה הרגישה חיה באופן מנצנץ.
אבל לפני שהספקנו לחפור, היינו צריכים ללמוד איך לראות. "העצמות הן לפעמים ורודות, אדומות או אפילו כחולות, תלוי אילו מינרלים התגבשו בהן", אמר וילסון. בעצם, היינו רואים פסים מוקשים שהיו פעם כלי דם ותעלות עצבים. ואז היה מבחן המקל. "העצם עדיין נקבובית, אז היא נדבקת לקצה אצבע רטובה", הסביר. צלע הגבעה שבה עמדנו הייתה מפוזרת בשברים אדמדמים, ובאמת, רסיס אדום אחד נדבק לאצבע המורה הרטובה שלי. יכולתי לראות את הפסים בתוכו. זו לא הייתה אבן, אלא שריד חיים. הרגשתי תחושת יראה מתחילה - עצמות שבורות היו בכל מקום בין חלוקי הנחל שמתחתינו. וילסון סיפר לנו שהלכנו על שפת אגם דחף, שבו שימר סחף את השרידים. הפיזור על פני השטח היה רק ההתחלה - החימר הזה עשוי להכיל עצמות ענקיות שלמות עד 40 רגל מתחת לפני האדמה. "החפירה הזו תעסיק אותנו לפחות שלושים שנה", הוסיף קאברדל.
נפלנו על ברכינו, זיהינו שברים זרוקים לכל הכיוונים. "וואו!" אמר בנט. אליפסה ירוקה-אפורה התבררה כחתך רוחב של עצם רגל. "הדרוזאור," אמר וילסון. הקצב שלנו הואט. "אמא, תראי," קראה אמלין, והושיטה לי דיסקית אדומה מברזל עם דיוטות לאורך היקפו. "חוליית טירנוזאור," אמר ווילסון, מציין בזהירות את המקום שבו מצאנו אותה. כל אחד מאיתנו אחז בתורות בחתיכת עמוד השדרה העתיק הזו. למרות שגודלה היה כף יד של גבר גדול, היא הייתה קלה באופן בלתי צפוי.
כשהבטתי מטה, חקרתי בסלע אפור מוארך מצופה חזזית כתומה, עם תורמוסים של מרווה ותורמוסים ננסיים שצומחים מתוך נקיקיו. "זה הסוף של השוקה של הדרוזאור," אמר ווילסון, והוסיף שעצמות, שהן ספוגיות, נוצרות מים. "הם תומכים בצמחים האלה", אמר. הבטתי בחזזית הבהירה ובפריחה הסגולה, המוקסמת לא רק מהעצם אלא גם מתפקידה באירוח החיים בערבה 75 מיליון שנים מאוחר יותר. האדמה הרגישה חיה באופן מנצנץ.
מתוך ההוויה הזו, ווילסון קרא לנו לארוחת צהריים, ואמר לנו לשים עין על דובים, שמסתובבים בעמק למטה. בזמן שאכלנו, יכולנו גם לדמיין הדרוזאורים ענקיים משתכשכים באפיק נחל לפני 80 מיליון שנה. הראייה הכפולה הייתה טעימה.
קָשׁוּר:הסוד השמור ביותר של מונטנה הוא עונת הכתפיים שלה - הנה איך לתכנן את הביקור המושלם
אחרי ארוחת הצהריים הגיע הזמן לחפור. לא יהיו מכושים, או אפילו אתים. במקום זאת, היינו משתמשים במטאטאים קטנים כדי לטאטא כתמי אדמה "כמה אלפי שנים בכל פעם", התבדח קאברדל. לכל אחד מאיתנו הוקצה אתר של מטר אחד וקיבלנו קוצץ לקצץ בעדינות של צמחים. בזמן שגזזנו וטיאטאנו, שקלנו כל חלק בזהירות, והכנסנו שברי עצמות בשקית אחת וסלעים בשקית אחרת. החפירה, עם הסרת האדמה הקפדנית שלה, הרגישה קצת כמו גינון הפוך. נהיה נמוכים וסבלניים: בנט התחבר כדי לחפור עם טיילור, ובכיכר שלנו בילינו אמליין ואני כמה שעות בשיחה וחיפוש אחר רסיסים. התיקון שלנו לא הניב הרבה, אבל לא יכולנו להתלונן. היינו באחו עוצר נשימה, ובסמוך, עצם ירך הדרוזאור בלטה מהאדמה.
לאחר כמה שעות, הילדים נהיו חסרי מנוחה. ווילסון הציע לקחת את כולנו לטיול. הוא הוביל אותנו למקום שבו, רק שבוע לפני כן, צוות אחר מצא ממצא גדול. כשהבטתי מטה לכיוון האדמה, הבחנתי במעט גזע עץ מוקשה, ואחר כך עוד אחד.
"יער מאובן!" אמר בנט, נדהם. "אנחנו חושבים שעצי מחט עתיקים נפלו לתוך ערוץ נהר", הסביר ווילסון. שוב העברנו את האצבעות על פני דפוסי התאים שנשמרו. שבעים וחמישה מיליון שנים מאוחר יותר, טבעות העץ היו חדות וברורות, ושברו הצצה ליער עתיק ולאור קדום. ידעתי שהטיול הזה יהיה מדהים עבור הילדים. לא ידעתי כמה זה יזיז גם אותי. בתקופה שבה אנו מודעים לעתים קרובות לשבריריות של הפלנטה שלנו, הייתי אסירת תודה להיזכר בגודל העצום של חייו. נחזור לעיר בקרוב, אבל לא רציתי להשאיר מאחור את תחושת הפליאה הזו. בדיוק אז, בנט לחץ את ידי. "בסקאלה של אחד עד עשר, היום הזה הוא מיליון", אמר. כשהבטתי מטה אל היער העתיק והחוצה אל השמים העצומים והנוכחים, נאלצתי להסכים.
איך לחפור דינוזאורים
מרכז הדינוזאורים של מונטנהב-Bynum מבצעים חפירות של חצי יום, יום שלם ומספר ימים ממאי עד ספטמבר.החל מ-$85 לחצי יום.
איפה לשהות
מגרש קמפינג של Cave Mountain:משפחתו של המחבר שהתה באתר המחנה המרוחק אך המהמם הזה, במרחק של 40 דקות מבינום.החל מ-$10.
מלון רבים גליישר: שלבו את ציד המאובנים שלכם עם טיול לפארק הלאומי גליישר. אכסניה זו על שפת האגם משנת 1915 היא קלאסית.פתוח יוני - ספטמבר, כפול מ-$225.
גרסה של הסיפור הזה הופיעה לראשונה בגיליון אפריל 2022 שלנסיעות + פנאימתחת לכותרתבאותו יום שחפרנו לדינוזאורים.